ההתגברות על החושך

ההתגברות על החושך

"וכן הוא כאן, כי הנה בחול, יעקב יונק הארתו וחלק הארה שלה מן הנצח ומן ההוד, ואח"כ נותן לה הארתה ונמשך מן ההוד על ידו. אבל עתה בחנוכה ופורים, היא יונקת חלק הארותיה מן ההוד ע"י עצמה, שלא ע"י בעלה, ואינה טפילה אליו כימי החול. והנה ענין זה הוא תוספת קדושה אליה בזמנים אלו יותר מבחול"

רוצה לומר, האדם הוא בחינת נקבה כלפי הבורא. לנקבה ב' סוגי עבודות, האחת מצד הבורא שבה והשניה מצד הנברא שבה.

קבלה מלמעלה או יצירת השתוקקות היא עבודה מצד הנברא שבנקבה ואילו קבלה מצד התגברות ושותפות של הנקבה היא צד הבורא שבנקבה.

בחנוכה נעשה נס, המדגיש התגברות גדולה מאד על הפחד מהגוף. החושך המשתלט על האדם הוא אבן נגף שבנקל יכול להובילו למחוזות לא רצויים ביחס למטרתו, ע"כ יש לסלק פחד זה מהחושך.
הפחד מהחושך הוא פחד מאיבוד שליטה. אנשים רגשנים יתר על המידה (לעתים ניתן לראות תופעה זו בילדים קטנים) פוחדים מהחושך. זהו הפחד על הגוף. בחושך רמת הוודאות נמוכה. הוודאות יוצרת הרגש בטחון – שמירה. ישנו קשר ברור בין הפחד על הגוף לפחד מהחושך. ישנם גם אנשים הפוחדים מבדידות. כל אדם מבטא את פחדו באופן אחר, אך כולם פוחדים מהחושך ברמה זו או אחרת.

כיצד להתגבר על פחד זה מהחושך?
המלחמה בייוונות מאפשרת התגברות על החושך. עבודה זו היא עבודת ההתגברות על שלטון, שדגלו הוא אהבת הגוף. הגוף הוא פרטיות האדם. ההתגברות היא בחינת אור חוזר הנדחה, שהוא מדרגת הבינה.
חששו של האדם לוותר על פרטיותו, מציירת לו את איבוד הפרטיות כחשכות, למרות שההפך הוא הנכון. כאשר הרצון הוא רק מצד עצמו ללא המקדים של ההתגברות עליו, הוא החושך עצמו. הייוונות היא סגידה לחושך זה, והיא המחשבה שניתן לסלק את החושך ע"י הסגידה אליו. סגידה זו מבוטאת בהמשכת אור לתוך החושך – אל תוך ההשתוקקות הפרטית.

בפורים רצו לְהַאֲבִיד את גופנו, כנגד זה הייתה מלחמתנו רוחנית (צומות ותפילה). בחנוכה רצו לְהַאֲבִיד את רוחניותנו, דהיינו את מדרגת הבינה, שהיא אור חוזר ובסיס האמונה, שהיא מעבר לתפיסה הגופנית – מעבר למדע.
מטרת מלחמתנו כנגד ההתייוונות הנה התגברות על הפילוסופיה הגופנית. רוב בני האדם רוצים לוותר על החושך ע"י כך שמדליקים את האור. צורה זו של מלחמה בחושך מחשיכה יותר. ביטוי הרצון להמשכת הארה לתוך החושך, הוא הרצון לסיפוק של הרצונות הגופניים. סיפוקים גופניים אלו מביאים לריקנות שיוצרת חשכות גדולה יותר. ההטעיה נגרמת משום שבתחילה חשים הארה גדולה יותר אך כאמור בהמשך מגיעה החשכות שיוצרת לעתים דיכאון ממש. איבוד החושך הנכון הוא ע"י הפתילה (דהיינו אור חוזר).

כאשר ישנו חושך, שהוא הרצון, אפשר לאבדו רק ע"י החזרת הרצון לבורא. זאת ע"י הפתילה, דהיינו בחינת או"ח. לכן המלחמה בחושך היא ע"י הסכמה לתת את החושך לבורא. אם לא לתתו לבורא, אזי לכל הפחות להיות מוכן בשלב ראשון לוותר עליו. פעולה זו צריכה להיות מעל לדעת בצורה אמונית, היות וכאשר אומר האדם שמוכן הוא לוותר על הרצון, אזי חודרת לנפשו הרגשת בדידות. זהו הציור שמציירת הדעת הגופנית לאדם, וגורמת לו לפחוד יותר ולרצות עוד יותר את החשכות, דהיינו את התשוקה הפרטית. על כן, אין דרך אלא ללכת בבחינת "עיניים להם ולא יראו״, למעלה מהדעת, למעלה מכל מחשבה עצמית.

______________________________________________________

מתוך הספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם" / הרב אדם סיני
ספר שלוקח את האדם למסע מופלא למפגש עם מועדי ישראל בפנימיות האדם – עפ"י חכמת הקבלה בדרך "בעל הסולם".
ניתן לרכוש את הספר בטלפונים הבאים :
אגדה 050-314-3417
קרן: 050-314-111
אתר הספר: http://moadim.co
*** ישנם נקודות חלוקה של הספר בכל חלקי הארץ – תוכלו לחסוך דמי משלוח.
*** לרוכש 100 סטים למכירה או לחלוקה תינתן הנחה מיוחדת