ספר התניא – פרק לו

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

לו

המצוות לא נועדו לגוף שהוא דבר מת, אלא לקשר עם הנפש השכלית שהיא קליפת נוגה. כשעושה אדם מעשה טוב, מתחבר לנפש האלוקית, וכשעושה מעשה רע יש לכפות עליו שיעשה טוב.

הכלל הוא דבר שלם, קודם לפרטים שרק יכולים לגלותו, אך לא לפגום בו.

וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת מַאֲמַר רַזַ"ל¹, שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְהִנֵּה לֹא שַׁיָּךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה. ולא ניתן לומר שנתאוה דווקא בעולם גשמי זה.
אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם קודם שהתגלתה הבריאה הָיָה הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ יָחִיד וּמְיֻחָד, וּמְמַלֵּא כָּל הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבָּרָא בּוֹ הָעוֹלָם באין סוף הייתה מציאות בכוח שעדיין לא התגלתה, הייתה בריאה רוחנית בה היה אור אין סוף ממלא, ולאחר שיצאה מהכוח אל הפועל, ניתן להרגיש מציאות זו. וְגַם עַתָּה כֵּן הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. רַק שֶׁהַשִּׁנּוּי הוּא אֶל הַמְּקַבְּלִים חִיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל יְדֵי לְבוּשִׁים רַבִּים הַמְּכַסִּים וּמַסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדִכְתִיב²: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", וְכִדְפֵרְשׁוּ רַזַ"ל³, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת אֵין רוֹאִין כו'.
וְזֶהוּ עִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַל יְדֵי רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים הַמַּסְתִּירִים הָאוֹר וְהַחִיּוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנִּבְרָא התגלה לאחר חטא אדם הראשון עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי מַמָּשׁ. וְהוּא הַתַּחְתּוֹן בַּמַּדְרֵגָה, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּעִנְיַן הֶסְתֵּר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל, עַד שֶׁהוּא מָלֵא קְלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהֵן נֶגֶד ה' מַמָּשׁ, לוֹמַר אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד. תכלית הירידה בעולמות כדי שיתגלה הרצון העצמי, בדומה לנסירה בין הזכר לנקבה, שתוכל לבוא מעצמה לשותפות.
וְהִנֵּה תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ. אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן. שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְהֲפִךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא, תכלית הבריאה להפוך החושך לאור, שֶׁיָּאִיר אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר שָׁם עַל יְדֵי לְבוּשִׁים וְהֶסְתֵּר פָּנִים, הַמַּסְתִּירִים וּמַעְלִימִים אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ בִּמְצִיאוּת יש עניין של הופכיות אורות וכלים, שתפקיד העולם הזה אינו שיאיר בו האור, אלא שימשוך ע"י השתוקקות גדולה להאיר בכלים העליונים. הארה לא מתקבלת במקום ההשתוקקות. וְלָזֶה לתכלית שיאיר גם במקום חשוך בעולם זה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת עֹז וְכֹחַ⁴, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל⁵ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָם לֶעָתִיד לָבֹא ואם זו התכלית אז למה לא יתן את השכר כאן, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, בְּאוֹר ה' הַנִּגְלֶה לֶעָתִיד בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כְּדִכְתִיב⁶: "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" [פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בְּכָנָף וּלְבוּשׁ] כנף לשון הסתרה, "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". וּכְתִיב⁷ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" וגו'; וּכְתִיב⁸: "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וגו' כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר (יומם) [עוֹלָם]" וגו'. וְנוֹדָע שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, הֵם תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא מִתְּחִלָּתוֹ. [הגהה: וְקַבָּלַת שָׂכָר – עִקָּרוֹ בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה מֵהָאֲרִ"י זַ"ל. אם תחיית המתים היא התכלית, אז מדוע יקומו לתחיה במומם וכפי שאומרים חז"ל. אלא תחיית המתים זה רק שלב של התעוררות הרצון הגדול המופרז שיתוקן בהדרגה. העולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא, עולם חולף, לכן אינו יכול להיות תכלית. יבוא המשיח ויכריע בין שיטה זו של בעל הסולם לבין שיטת חב"ד, האם העולם הזה החולף הוא התכלית בו יעשה משכן להשם יתברך.

וְגַם כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים מֵעֵין זֶה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שאנו אומרים בשבת שיש לנו נשמה יתרה כְּדִכְתִיב⁹: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" אין עוד כוח מלבד כוח הבורא, וכל הכוחות האחרים נובעים ממנו יתברך הָרְאֵתָ מַמָּשׁ בִּרְאִיָּה חוּשִׁית בעין כְּדִכְתִיב¹⁰: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת", רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע שמקבלים את אור החוכמה בקול שהוא בחינת חסדים, דהיינו אהבה במסגרת הקול שהוא אור החסדים. וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל¹¹: מִסְתַּכְּלִים לְמִזְרָח וְשׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבּוּר יוֹצֵא, "אָנֹכִי" כו'. וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת וּלְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכִדְפֵרֵשׁ בַּתִּקּוּנִים¹² דְּלֵית אֲתַר דְּלָא מַלֵּיל מִנֵּיהּ עִמְּהוֹן כו' אין מקום פנוי מהדיבור הזה ומילא את הכל וְהַיְנוּ מִפְּנֵי גִּלּוּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵן כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְחָכְמָתוֹ וְאֵין שָׁם הֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר¹³: כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ תּוֹרַת חַיִּים. וְלָכֵן הָיוּ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ כמו במצב עוברי, דהיינו מצב זה של שלמות היה רק מלמעלה ללא שותפות הנברא, זהו ביטול במציאות שזה מעין מוות והחייה אותם מחדש. לכן מתן תורה ולא קבלת תורה שתגיע לאחר שהתחתון ירכוש אמונה וייתן חלקו לשותפות, דהיינו השפעה כְּמַאֲמַר רַזַ"ל¹⁴ שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר פָּרְחָה נִשְׁמָתָן כו', אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶן בַּטַּל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים. וְהוּא טַל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא עֹז, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל¹⁵: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ כו'. הטל הוא ט' ראשונות בבחינת האדם שהוא 45 – שם הויה במילוי אלפין, חסר האות ה, הלב אותו צריך האדם לתת מצידו. אור של הטלא דבדלוחא.
רַק שֶׁאַחַר כָּךְ גָּרַם הַחֵטְא, וְנִתְגַּשְּׁמוּ הֵם וְהָעוֹלָם, עַד עֵת קֵץ הַיָּמִין משמע שההתגשמות שלילית, אין חיות של העולם ואין בה צורך בגמר תיקון, שֶׁאָז יִזְדַּכֵּך גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל גִּלּוּי אוֹר ה' , שֶׁיָּאִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז. וּמִיִּתְרוֹן הַהֶאָרָה לְיִשְׂרָאֵל יַגִּיהַּ לשון נוגה, יאיר חֹשֶׁךְ הָאֻמּוֹת גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב¹⁶: "וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ" וגו'. וּכְתִיב¹⁷: "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה' "; וּכְתִיב¹⁸: "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" וגו'; וּכְתִיב¹⁹: "לָבוֹא בְּנִקְרַת הַצּוּרִים וּבִסְעִפֵּי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר²⁰: "וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ" וגו

שאלות לחזרה ושינון בתניא פרק לו
1. אם הקב"ה ממלא כל עלמין בשווה כיצד ניתן להסביר את הכ' בתנחומא "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתח'"?
2. מדוע השתלשלו העולמות עד לגילוי עולם הזה לפני התניא ומה הסיבה לפי אשלג?
3. הסבר "הופכיות כלים ואורות" וכיצד זה עונה על כך שאין תכלית לעולם הזה שיאיר דווקא בעולמות?
4. כיצד מתאר בעל התניא עפ"י המובאות מישעיהו את המצב של גמה"ת?
5. אומר בעל התניא כשיחיו המתים הן תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתכילתו, אם כך כיצד אפשרי שקמים במומם ולא שלמות וכן מדוע נאמר על העולם הזה שהוא חולף ופרוזדור?
אתר הבית- https://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: https://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl