״כִּי הָאָדם עֵץ הַשּדה״ (דברים כ׳, י״ט)
כאשר מבקש אדם לשפר את חייו, כדי להגיע לנקודה רוחנית אמיתית עליו לדעת מהי העבודה הנצרכת לשם כך.
התורה משווה את האדם לעץ השדה ולא בכדי. עץ הוא בחינת תפארת מתוך חמש הבחינות שהן כתר, חכמה, בינה (המשויכות לראש), תפארת ומלכות (המשויכות לגוף).
ביחס לבחינות דומם, צומח, חי ומדבר, העץ חסר חיוּת עצמית ובא רק לשמש את העליון שלו, שהם חי ומדבר. כך גם האדם, בחינת מדבר, בא לשמש את הבחינות העליונות שהגבוהה שבהן נקראת ״אין-סוף״. השרות של העליון מתבטא באפשרות לבטאו במקום התחתון.
בהקבלת האדם לעץ השדה מלמדת התורה, מהן העבודות הנצרכות לו, על-מנת שיוציא פֵּרות ראויים וערבים לחיך אדם ולא לחיך בהמה.
מוכרח האדם לעשות את כל העבודות הנוהגות באילנות.
״פרי״ הוא תכלית האדם. אנשים הפועלים את תכליתם משויכים לצד הקדושה. ואילו מי שאינם פועלים את תכליתם הם בבחינת ״אל אחר אסתריס ולא עביד פרי״ (אל אחר הוא מסורס ולא עושה פירות, כמובא בהקדמת ספר הזוהר, וב״הסולם״ אות כ״ג). הללו מתייבש מקורם, והם הולכים ונובלים עד שנסתם לגמרי. לעומתם ההולכים בדרכי הקדושה זוכים לברכה במעשי ידיהם ועליהם נאמר ״אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא ייבול״ (תהלים א׳).
בסעודת הפֵּרות בט״ו בשבט מגרה האדם את הנקודה הפנימית שבו, זו המבקשת עבודה תכליתית שתהיה נושאת פרי. מגוון הפֵּרות בסעודה זו עלול לבלבל, שכן אם ישנה רק תכלית אחת לשם מה צריכים אנו פֵּרות רבים כל כך? התשובה היא שמהתכלית הכללית האחת שהיא אהבת ה' יש נגזרות רבות וכולן חלקים ממנה.
מהם סוגי העבודה הנצרכים כדי להגיע לאותם פֵּרות מצד הקדושה?
מהן העבודות שיש לעשות כדי למגר את האנוכיות והגאווה ולייצר אהבת ה׳? עבודות אלו מובאות בתלמוד הירושלמי והרב״ש מונה אותן במאמרו:
מזבלין, מעדרין, מייבלין, מפרקין, מאבקין, מעשנין, מסקלין, מכרסמין ומזרדין (ירושלמי שביעית פרק ב׳).
עבודת ״מזבלין״
זיבול הוא דישון האדמה בחומר הנותן כוח גדילה לאילן. גם האדם צריך לגלות את ה"זבל" שבתוכו, דהיינו להרגיש את מידת שִפלות מידותיו המגונות. גילוי הרע והייאוש ממנו הם תחילת העבודה. לרוב בני האדם אין זו עבודה נעימה במיוחד, שכן הם מעדיפים לראות את הטוב. אלא שהעלמת הרע יוצרת בנפש ריקבון. הכרת הרע חייבת להיות מוקדמת לגילוי הטוב, בבחינת ״סור מרע ועשה טוב״.
גילוי הרע אף הוא בא במסגרת הטוב הכללי של גידול האילן, דהיינו במסגרת הכללית של ההשקפה התכליתית המציגה את אהבת ה׳ כנקודת השאיפה. על כן יהיה גם גילוי הרע במסגרת הטוב ההשקפתי.
עבודת ״מעדרין״
עידור הוא הפיכת האדמה ותיחוחה בעזרת כלי עבודה. האדם צריך גם הוא לחפור עמוק בנפשו ולא להסתפק ברצונות שעל פני השטח. אחת הקליפות הקשות היא קליפת הרדידות, הגורמת לאדם להסתכל רק על רצונותיו החיצוניים ולא על אלה החבויים בעמקי נפשו. המאמץ הנדרש כדי לחדור לפנימיות גורם לרפיון ידיים, אך רק באמצעות חפירה המהפכת את פני האדמה אפשר לראות גם מה שתחתיה. יכולים להסתתר שם דברים נפלאים – למשל, הרצון באמת ובאהבה.
החשש הראשוני מפני עומק מחליש את האדם, אך בעצם עבודת העידור מתבצעת פעולה נוספת: הרצונות העמוקים שבתוכו מתרעננים ורואים את פני השמש, מקבלים חיוּת מחודשת. באופן זה ניתן לחוות מִנעד רחב יותר של רצונות ולא רק את אלה הגלויים לפנינו באופן רגיל. כך יוצר העידור גם מגוון וגם עומק.
עבודת ״מייבלין״
ייבול הוא חיתוך היבלת, דהיינו המומים הנולדים באילן.
יבלת היא משהו שמחוץ לאדם. אדם צריך לחתוך מה שהוא מחצין בהתנהגותו, כאשר זו חרגה מביטוי הנקודה הפנימית. כאשר יבדוק האדם את נפשו, יבחין שהוא נדרש לרשמים נפשיים מיותרים המפעילים אותו, בעוד אינו צריך להם.
אדם אוגר מחשבות, רגשות ותסכולים המפריעים לו בהתקדמותו. חובתו לחתוך אותם ממנו ולהִשאר עם הדברים הרצויים בלבד. לא אחת סוחב אדם תסכולים מן העבר שאינם מועילים לייצורה של תנועה כלשהי קדימה. אלו הן היבלות, הדברים המיותרים שעליו לסלק מעצמו.
בדיקת ה"יבלות" צריכה להיות תכליתית ולא נהנתנית. ייתכן שישנם דברים המהנים אותו ברגע מסוים אף שאינם קשורים לתכלית; אותם נכון להגדיר כיבלת מיותרת ולהעלים.
"יבלות" אלו יכולות לגדול מצד עצמן ולהתעצם עד כדי כך שישלטו על כל יישותו של אדם ויפריעו לתפקודו הרגיל (ואפילו הקיומי). לעתים הן שולחות גרורות לאֵברים שונים כך שלא די לחתוך את היבלת רק במקום גילויה אלא יש לעשות כן אף לגרורותיה.
יבלות אלה יונקות מהאדם את חיותו. הטיפול בהן נעשה לעתים באמצעות העלמת החיוּת, כדי להביא למותן או להצטמקותן. טיפול מסוג זה אפשרי בתנאי שישנה יותר חיוּת מאשר יבלות. אפשרות טובה היא להגדיל את כוח החיוּת של האֵברים האמיתיים, ובכך לייתר את היבלות. זוהי עבודה איטית, נכונה ונאצלת יותר, אם כי לא תמיד אפשרית.
דברים אלו ושאר המלאכות מופיעות בספר "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
ניתן לרוכשו במספר טלפון – 050-314-1111 | 050-314-3417
או באתר האינטרנט: http://moadim.co
הרב אדם סיני
