סיכום דברי הרב:
ראשית כפי שאומר לנו בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות בחלק ב' בתשובה יד' ואומר לנו שרוחניות זה מה שמעבר לתפיסת החושים. בנוסף נותן לנו הגדרה יותר מדויקת בפרי חכם בעמוד קעד "וזהו מה שהמקובלים מגדירים בשם רוחניות ועליהם מדברים אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום וכל ערכי הגשמיות אלא שהיא בחינת כוח בעלמא, כלומר לא כוח המלבוש בגוף בעולם הזה אלא כוח בלי גוף" עד כאן לשונו. מה אומר לנו? העולם שלנו בנוי על מציאות של זמן ומקום, דהיינו החושים שלנו תופסים דברים, חוש המישוש העיניים מה שאני רואה ממשש שומע וכו', הרוחניות זה מה שקיים מעבר לדברים האלה.
דבר חשוב נוכל להבין בזה כאשר אנו רואים כוס, יש צורה לכוס ויש חומר שמרכיב את הכוס, החומר זה הגשמיות הרוחניות זה הצורה, אנו רואים שאת האור אנו מקבלים בצורה, אנו מוזגים מים? איפה הם מתקבלים? בחלל שיוצרת הכוס, הצורה שיוצרת הזכוכית זו הרוחניות, אנו לא יכולים לתפוס אותה, אם אנו מוצאים את החומר אנו לא חשים אותה, אבל היא קיימת. כמו השאלה המפורסמת של הפילוסופיה מה זה בייגלה? קעח עם עיגול, שאכלת את הקעח לאן העיגול נעלם? ואם שמנו קעח בלי עיגול אז זה כבר לא בייגלה בשבילנו, לכן אנו חייבים להגדיר גם את הצורה שאנחנו רוצים לתפוס את החומר, הצורה היא הרוחניות. שימו לב ששם מתקבל האור לא במקום אחר, דווקא בצורה.
רוחניות אם כך היא מה שמעבר לחומר, שפה בעולם הזה נתנו לנו לתפוס אותה דרך החומר.
זאת אומרת ברוחניות אני לא צריך להפסיק את החושים אבל החושים רק מסמלים לי היכן זה מצוי ובתוכי יש משהו שיכול לפרש את הרוחניות מתוך זה, כמו כוח שלא מצוי בחומר.
אומר בעל הסולם במבוא לספר הזוהר שזה כמו המופשט שנמצא במוחש, למשל יש בן אדם שהוא שחקן מצוין או חכם, אם כך מהי חכמה? אם אני לא משייך את זה לשום דבר גשמי שנתפס בחושים זה נקרא רוחניות. אם נגדיר את זה בפשטות מה שמעבר לחושים זה רוחניות. יש לשים לב שברוחניות יכולה להיות רוחניות טובה ורוחניות לא טובה, רוחניות לא טובה זה שעשינו צורות לא טובות, אם לקחנו תזכוכית ועשינו צורה לא טובה עם חור למטה אז זו צורה לא טובה, אך אם עשינו צורה טובה אז הרוחניות היא טובה.
אז זה לא סתם להיות רוחניים, אנשים מרגישים רוחניות במיסטיקה ברצון שהוא מעבר לחומר, איך רוחניות היא לא סתם מיסטיקה, אלא היא לבנות את הצורה הטובה מעבר לחומר בעזרת החומר.