יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים
לאחר שנפלו החומות בי"ז בתמוז, אנו מצויים במצב של דינים, היות והחיצוניים יכולים לחדור ולחמוס את האור שיש בקדושה.
ההארה שיש לאדם מתראה כתענוג, כשמחה. אנו מצווים למשל שלא לשמוע מוזיקה מכלי נגינה בימים אלו, והרי הבורא יתברך ברא את הבריאה כדי להטיב לנבראיו, אם כך מדוע שנימנע מלקבל את אותה הארה המגולה כשמחה בלב האדם?
תשובה: היות ולא ראוי לתת שמחה זו לחיצוניים.
משל נחמד
כל יום ההורים נותנים הרבה כסף לילדם היחיד, שהם אוהבים אותו כבבת עיניהם. הילד הנחמד, שהולך לבית הספר, חוזר בכל יום כשהוא מכונס ועצב בלבו. לשאלת הוריו לדאבת ליבו מספר ילדם האהוב, שבכל יום כאשר מגיע לבית הספר, ישנם ילדים שגוזלים ממנו את כל כספו בכוח הזרוע, והוא אינו מצליח בשום אופן למנוע את זממם בשל כוחם הרב.
הציעו לו הוריו, מעתה נשמור לך את הכסף אצלנו וכשתגדל נתן לך אותו בשמחה, שהרי בנתינת הכסף לך מתחזקים החיצוניים שהם כנגדך. ואנו חסים על כבודך ונפשך שנפגמת בעת דין זה.
יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים
בזמן זה המכונה בין הַמְּצָרִים יש לו לאדם לכוון את עצמו להתכנסות בתוך לבו ומחשבתו להתחזק. ההתחזקות צריכה להיות שלא בתענוג ושמחה, שאותה בזמן זה חומסים החיצוניים, אלא בבניית חומה בצורה של קדושה, לבל יחטיא האדם את מטרת חייו. מצפה ומחכה לט' באב, שבעזרת ה' יבוא משיח צדקנו – גדלות ההשגה, ויאיר את נפשנו העורגת לדבקות בה'.
אם לא יבנה ח"ו אז נפעים עצמנו בט' באב ליצירת השתוקקות גדולה ועצומה לבניית בית הבחירה בתוך נפשו של אחד מאתנו בפרט ובאומה בכלל. ובט"ו באב נצא ונחולל בכרמים למצוא את לבנו האבוד בשמחה והודיה לה' יתברך על הזכות להיות שליחיו בעולם הזה לקיים את רצונו לשלווה ואהבה .
בברכת ביאת משיח צדקנו
ובניית בית הבחירה במהרה בימינו . אמן
הרב אדם סיני