–
תובנות לכבוד חודש אדר – מבוסס על דברי הרב בסעודה.
א. כל מחזור של 19 שנים, יש בו 7 שנים מעוברות.
צריך לתקן את הלבנה שתתאים את עצמה לשמש.
למה צריך להתאים אותה?
אלא שהלבנה היא צד הלב, והשמש צד הדבר הקבוע , האמת הקבועה – שאנו צריכים להתאים את הרגש שלנו לאמת הקבועה.
אם יש אמת קבועה למה לא לספור רק לפי השמש?
מכיוון שאנחנו צריכים להיות שותפים.
אם נרצה לפעול רק לפי השכל הישר, אבל ליבנו לא יתרגש מכך, אז לא חיברנו את הבריאה עם הבורא, והרי יש לנו תפקיד לחבר את הבריאה לבורא.
צד הלבנה היא מציאות הרגש, ובלי רגש אין חיים. מצד שני השמש היא כמו השכל הישר שנותן לנו תובנות אמת שצריכים להתחבר עליהם.
אז מה עושים?
אנחנו סופרים 19 שנים כגמטריה חווה. וזה המילוי של בחינת האדם.
אדם י -ה -ו -ה במילוי אלפין גמטריא אדם, והמילוי שלו הוא בחינת חווה.
וחווה היא ה 19 שנים הללו שהם ההתאמה של הרגש לשכל הישר.
שאנו אומרים שכל ישר אנחנו לא מתכוונים לשכל הטכני והקר, אלא דווקא לנפש השכלית.
כפי שאומר בעל הסולם שהשכל שאנו מכירים הוא ענף רחוק מהנפש השכלית.
הנפש השכלית נקראת הנפש האלוקית.
אותה בחינה שנקראת חלק אלוקי ממעל.
בחודש אדר שהוא חודש ה12, שהוא צד של חלוקה, כמו 12 שבטים, חודשים וכו.
וזמן של חלוקה זה דין, ולכן את הדין הזה שהוא הרצון שנברא בעולם צריך לחבר לבורא.
וזה שאומר שהקב"ה המליך את ק' לצחוק. מי זאת ק?
ק' זה עניין של יצחק אבינו.
יצחק אבינו הוא לשון חצי והוא בחינת ק' שזה אותיות יצחק.
הק' היא היחידה שיש לה רגל שיורדת למטה מכל האותיות הרגילות.
צד הק' מורידה רגל למטה ויונקת מהקליפות.
וזה אנחנו צריכים להצביע על הצחוק שיכול להיות צחוק רע וצחוק טוב.
שרה צחקה באוהל, בתוך ליבה פנימה.
אז יש שני סוגי צחוק:
א. צחוק שבא מהוללות שהוא כוח הגוף שלא מחובר לשמש
ב. כוח של צחוק שמחובר לשמש.
אדר שהוא מחובר לשמש הוא אדר שהוא מתאים את עצמו, את הצחוק, את הגוף – לנשמה.
שהגוף מותאם לנשמה יכול להיות צחוק אמיתי.
הצחוק מצד עצמו הוא בחינת שטן, כל מי שצחוק סתם נקרא משוגע.
צחוק סתם הוא דבר נורא מאוד, אם כי הצחוק הוא גם דבר מרפא.
כמו התחול, מה תפקיד התחול בנפש האדם?
התפקיד שלו לייצר נוגדנים, כדוריות דם לבנות,
נותן לנו את הכוח נגד כל הזיהומים. שהזוהמה היא בחינת זו היא מה, שיש לנו התנגדות לעשות עבודה, התנגדות לתורה, התנגדות לקבל משהו מעלינו.
והצחוק שהוא כנגד התחול הוא כוח ריפוי עצום שיש לאדם, למה? כי הצחוק הוא שמחה. צחוק כותבים גם שחוק, כך כתוב בספר היצירה, שחוק עם ש'
והשחוק הוא הכוח שנותן לאדם את הריפוי כמו התחול.
אבל איך הוא נתן את האות ק'? למדנו על זה בזוהר הקדוש דבר נפלא.
שואל רשבי את אותו שליח שהגיע מתיבתא העליונה, אמר יש דבר שאני חוקר בדעתי הרבה ואני לא יודע מאיפה הוא, אומר – ההד מאיפה הגיעה?
איך חוזר אלינו קול? מאיפה מגיע ההד?
אז אנחנו יודעים שהד זה השתקפות של הקול שחוזר אלינו, אבל אומר רשב"י כשהקול חוזר אליי, מה זאת אומרת אתה לא יודע מאיפה? זה פשוט.. אתה צועק גלי האוויר חוזרים אליך עם גלי הקול ואתה שומע, מה הבעיה? אלא אומר – שקול חוזר אליי מהעולם זאת אומרת שהעולם מדבר עליי, ואני שואל בעצם מה העולם מדבר אליי? מאיזה נקודות העולם מדבר אליי חזרה.
כי כל שיח של העולם אליי, הוא שיח של הקב"ה אליי.
אומר לו, שמעתי דבר נפלא מראש הישיבה, מראש מתיבתא העליונה – הסוד הגדול שיש 3 קולות שהם טמונים במקום נסתר וכל הקולות חוזרים מהם.
קול אחד הוא קול של הלידה, של ההריון.
קול השני הוא קול הנשמה, שהנשמה באה לפני כבודו של עולם ונותנת את הדין
והקול השלישי הוא הקול של נחש.
שלושת הקולות האלו חוזרים אל האדם, זאת אומרת זה מה שמדבר אלינו מהעולם, זה הקול שחוזר אלינו.
שהעולם מדבר, יכול להיות דרך הילד, דרך האישה, דרך העולם, הבוס בעבודה, מנהל הבנק, החברים וכו' – כל מה שמחוצה לך מדבר אלייך.
כשהוא מדבר אלייך אתה צריך לדעת מי מדבר אלייך, הרי הקב"ה מדבר איתך, ובאיזה שפה הוא מדבר איתך? בשפה של הטבעים שלך שזה הלידה שלך.
או מצד הנשמה, הפירות שאתה מייצר בעולם, מה שאדם מייצר בעולם זה את הכוח – איך הטבעים שלו פועלים לטובת הכלל – בחינת הנשמה.
והדבר השלישי והמעניין – ששונה מהקולות האחרים – הוא קול הנחש.
מי זה הנחש? הנחש זה כוח הקליפה, כנגד הק'. יש שתי צורות להסתכל על הנחש, הנחש תמיד נותן לנו לראות את השלילה, וצחוק זה דבר שלילי, כנגד השטן.. למה? כי הוא מחלק
החילוק הוא דבר רע, החיבור, היחד, ההוויה, השיתוף, הוא דבר יפה וטוב. ההרמוניה זה מה שרוצה הנשמה.
וחלוקה לכאורה דבר רע, אבל החלוקה היא כוח הבריאה, כוח הדין, כוח הלב, כוח האישה.
אם כך החילוק הוא דבר טוב או לא?
אם זה בא מכוח הנשמה זה דבר טוב.
אז איך להתייחס לנחש? לקול שחוזר בצורה של נחש? צריך להתייחס אליו כמאמן אותי.
איך הוא מאמן אותי? אם הצחוק הוא בא מדבר אמיתי, אז הוא דבר טוב.
אין שמחה כהתרת הספקות.
ספק גמטריה עמלק.
מה השמחה הגדולה שלנו?
שאנחנו מתגברים על עמלק.
עמלק זה גם על מנת לקבל.
ואם אנחנו רוצים לצאת מהספק, אז כל כוח הגוף הוא כוח של ספק, אומר השחוק הוא בזה שיש את הק' שהיא כוח הנחש, שזה הקול שחוזר אלינו.
ואיך נתגבר עליו?
נאמר שזה הקול שבא לאמן אותנו, ליישם את הקול של ההריון, לעומת הקול של התכלית שלי, של הפרי שאני רוצה להוציא.
אז אני מבין שמאמנים אותי בחיים, איך להתגבר על הספק. ובאמת בפורים היה המלחמה בעמלק – וההתגברות הביאה שמחה גדולה.
להמשך התוכן שמעו את דברי הרב בסרטון
חודש מבורך
