מזוזה
שואל רבי אבא בזהר הקדוש (ואתחנן ובהסולם אות קל"ב): "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
ישמור צאתך ברור, אבל בואך מה הפירוש?
האדם צריך שמירה כאשר יוצא לחיצוניות ששם ודאי נאחזים הקליפות, אולם מדוע צריך הוא שמירה כאשר הוא נכנס לביתו, לפנימיותו?
עונה הזהר הקדוש: הרושם הקדוש שבמזוזה מכריז לפני האדם, "היזהרו בכבוד צורת המלך הקדוש".
על האדם להיזהר כאשר נכנס לפנימיותו שלא יתנהג בה שלא כראוי, שלא יבזה אותה.
כפי שאדם נכנס למקום חשוב כמו בית כנסת או הכותל המערבי, או כאשר עומד תחת חופתו, עליו להיזהר במאוד שלא לפגום במקומות חשובים אלו, ואף התנהגויות או מחשבות שהיה חושב במקומות אחרים, צריך להיזהר לשמור על נפשו לבל תנהג שם בזלזול ח"ו.
ובכן ידידי היקר, פנימיותו של האדם מקום קודש הוא, מבטאת היא את צורת המלך הקדוש בבחינת הנשמה שהיא "חלק אלוה ממעל", יש לאדם לכבד מקום זה עד מאוד.
כיצד? על ידי מלבושים נאים כלים נאים ואשה נאה. ע"י הגיונות אמוניים, מידות טובות, ולב נקי ושלם עם האמת המוכרת לו.
אדם צריך להביט במזוזת ליבו טרם ישער ליבו את הצורה בה הוא מתייחס למפגשו עם המציאות.
הן ביציאתו והן בכניסתו.
באהבת אמת
הרב אדם סיני