תורה ב – אמר אל הכהנים.
אות א: עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִילָּה וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִכְבּשׁ, הֵן מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע הֵן שְׁאָרֵי מִלְחָמוֹת עִם הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים הַכּל עַל יְדֵי תְּפִילָּה וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתוֹ. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כִּי זֶה עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה.
אות ב: מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית זוֹכֶה לִתְפִילָּה, וְכֵן הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַתְּפִילָּה.
אות ג: צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קדֶם הַתְּפִילָּה וְעַל יְדֵי זֶה תְּפִילָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו. גַּם עַל יְדֵי הַצְּדָקָה נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִילָּה. וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי שֶׁלּא יִטֶּה מִן הַצַּד לא לְיָמִין וְלא לִשְׂמאל, רַק יְכַלְכֵּל כָּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט.
אות ד: אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר תְּפִילָּתוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם יוֹדְעִים לְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִילָּה וּתְפִילָּה לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ לָהּ וּבוֹנִים מֵהֶם קוֹמַת הַשְּׁכִינָה וְעַל יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.
אות ה: תּוֹרָה וּתְפִילָּה הֵם מְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה וּמְאִירִין זֶה לָזֶה. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בִּשְׁנֵיהֶם דַּיְקָא וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד לִשְׁמר וְלַעֲשׂת, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הֵם נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת וְהֵם נִתְלַבְּשִׁין בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה וְנִתְחַדְּשִׁים שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם גַּם אוֹר הַתְּפִילָּה בְּיוֹתֵר, אַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין וּמְבִיאִין אֶת הַתְּפִילָּה לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר.
אות ו: אִם הָאָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִילָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם. אַל יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִילּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו כְּלָל, רַק יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל תְּפִילָּה וּתְחִנָּה וְשִׂיחָה וְאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם. רַק כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹשֶׂה רשֶׁם לְמַעְלָה מְעַט מְעַט וּמְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם אַךְ עֲדַיִן לא נִגְמַר הַבִּנְיָן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְנס בּוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אִם לא יִהְיֶה טִפֵּשׁ וְלא יִפּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בִּתְפִילָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲזַי עַל יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִילּוֹת יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְנֶה אֵלָיו וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו וְיִמָּלֵא חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וִיקָרְבֵהוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה גְּדוֹלָה.
אות ז: אֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן אֲפִילּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּתְפִילָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כִּי הַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבָּע חַס וְשָׁלוֹם בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִטְבָּע רַחֲמָנָא לִצְלָן.
אות ח: עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא הוּא עַל עֲרָיִין. וְהוּא עִקָּרָא דִּמְסָאֲבוּתָא. עַל כֵּן צְרִיכִין לֵידַע שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא בְּתַאֲוָה זאת אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה.
אות ט: הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל וְהוּא מַזְהִיר וּמֵאִיר אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטן.