מט) נשמה (ח"ב פ"ב או"פ ו'):
האור המתלבש בכלי דבינה, נקרא בשם "נשמה". ונקרא כן, מלשון נשימה, להיות נשמה בחינת מקור לז"א שהוא בחינת אור רוח, הנושם משם חיותו, על דרך עליה וירידה, בסו"ה והחיות רצוא ושוב, ומלשון הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, והבן.
- צור קשר
- קבלה למתחיל
- שיעורים
- חכמת הקבלה
- המרכז הלימודי
- שידור חי
- מי אנחנו
