דף היומי בזוהר בראשית ב' – עמודים ק"צ-קצ"ב, מתוך שיעורו של הרב אדם סיני שליט״א.
שאלות:
1. מהו מה שכתוב שרוח האדם עולה למעלה ורוח הבהמה יורדת למטה?
2. מהו קרבן בפנימיות?
3. למה לא שעה ה' לקורבנו של קין?
סיכום השיעור:
הזוהר הקדוש מספר לנו על הסדר הנכון להוליד משהו מהבריאה שטבעה הוא סופיות ומוות.
רוח היא תנועה. היא היכולת לנוע מרצון לרצון. זה נעשה ע"י אמונה שהיא קו ימין.
רק לצד האדם שבבריאה יש את יכולת התנועה הזו – שיכול לפעול עם רצונו מעבר לטבע הרגיל שהוא לקבל לפרטיות שלו בשביל הסיפוק העצמי. זאת בשונה מצד הבהמה שנשארת בתוך רצונה הפרטי.
"מה" בגימטרייה "אדם", האדם יכול לשאול מחוץ לעצמו על האופן להתקשר לבורא יתברך. זאת בשונה מהבהמה שצד ה"מה" כבר טמון בה, כמו שמרומז במילה "בהמה".
צד הנברא מטבעו הוא צד של מחלוקת. לאדם קשה לקבל את צד הבורא כי הוא בא אצלו רק בהתכללות, בשונה מצד הבהמה, שהוא הדבר המורגש מצד הטבע הנברא אצלנו. זה ההבחן בין צד האדם לצד הבהמה, שהאדם עולה למעלה מהבהמה.
נשאל אם כן, מהי אמונה?
אמונה היא מה שפועל צד "הבל", שפועל באור חוזר, בוויתור על התענוג בצורתו הראשונית שמופיעה קודם בפרטיות, כשמטרתו לחפש את הקשר על ידי הדחייה שפעל קודם. זה כוח הימין, כוח הוויתור העצמי שפועל בשביל לבקש את האהבה והיחד.
קרבן הוא מלשון "קרוב", שמוותר על הרצון באופן הגולמי שמופיע מתחילה אצל האדם. כך שעל ידי הקרבן יזכה להתקרב לה', ושאותו הרצון יהווה כלי להתקרבות לה' יתברך, שהוא האינסופיות.
לכן, יש לקשור כל רצון שאדם חש לאידיאה רוחנית אינסופית שקשורה לבורא. אחרת, יישאר ברצון סופי שמטבעו הוא מוות.
עכשיו יובן לנו מדוע לא שעה ה' לקרבנו של קין. הסיבה היא שהוא קרבן המבקש תאווה אישית, פרטית, מבקש שהבורא יתקרב אליו בשביל שיספק את הצרכים הבהמתיים שלו – זוהי סופיות, זהו המוות.
על כן יש לראות שהקרבן אמור לקרב בין השניים ולא לייצר יותר פירוד וריחוק.
————–
להצטרפות לואתסאפ היומי שלח הודעה (סמסואתסאפ) למספר – 0542142421 עם המילים: נא לצרף לסיכום.