רבי יעקב זצ"ל נולד בשנת ה'תקס"ו בעיר תאפילאלת שבמרוקו לאביו רבי מסעוד אבוחצירא. כבר בהיותו בגיל 16 היה בקי בפרד"ס התורה והוסמך לשמש כרב וכמנהיג לקהילת היהודים בתאפילאלת. בהיותו בן 30 השיב לשאלות שהגיעו אליו מקרב רבני מרוקו, ונחשב לפוסק גדול.
הרב זצ"ל הרב חיבר ספרים רבים, המהווים אבן יסוד בספריית עם ישראל, ביניהם: "יורו משפטיך ליעקב", "מעגלי צדק", "גנזי המלך", "מחשוף הלבן" ועוד.
סיפורים מופלאים קיימים על לימודו בשקידה עצומה. בנו ותלמידו, הרב יצחק, בהקדמה לספרו "מחשוף הלבן", מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה, במשקל ובמשורה, ורוב ימיו היו בתעניות לכפר על ישראל.
בנו ותלמידו, רבי אהרן, בהקדמה לספרו "דורש טוב", מעיד שאביו היה לומד בכל לילה 18 פרקי משנה בעל פה, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא, ולא ישן אלא שנת ארעי, ומתעורר וקורא תיקון חצות, ולומד ספרי קבלה עד שעלה האור, ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, ושם היה יושב ועוסק בתורה.
הרב שלמה חיון, תלמידו המובהק, ששהה תדיר במחיצתו, וכדבריו בהקדמה לספרו "פתוחי חותם" – "שלא זזה ידו מתוך ידו", מתאר את אורח חייו בזו הלשון: "בהבלי העולם הזה מאס, ובמעשה הצדקה פזר ונתן לאביונים ולחכמים עמלי תורה".
בדרכו לארץ ישראל עבר דרך אלג'ירה, תוניסיה, לוב ומצרים. כאשר הגיע לעיר דמנהור במצרים, חלה לפתע ונאלץ להישאר במקום. לאחר שבוע הסתלקה נשמתו הקדושה, לאחר שאמר שיר השירים, וידוי וקריאת שמע בכוונה. הוא נקבר בדמנהור שבמצרים.
במועצה אזורית מטה בנימין נקרא על שמו היישוב "כוכב יעקב". נכדו, רבי דוד חי אבוחצירא, הקים בנהריה את מוסדות "אביר יעקב" על שמו. כן קיימים מוסדות תורה רבים ובתי כנסת שנקראים על שמו.
