פרשת פנחס: נבטי ההנפשה

בחירת הסביבה כקרקע פורייה, אינה מבטיחה את הקיום הנפשי העמוק הנדרש מהאדם המבקש אמת. זו אינה יכולה להחליף עבודת נפש מסודרת, מדויקת בדרך פנימיות התורה, תוך הדרכה והתבטלות למדריך מוביל דרך.

כאשר כל הכוחות פועלים במקביל, הן הפנימיים, והן החיצוניים, אז מתחיל נבט ההנפשה הראויה, להראות עצמו מעל פני שטח החברתיות, המעיקה כל כך לכל הנמצא בחברה הרגילה.

יש לשים ליבנו לנבטים, הנראים מפעם לפעם, לבל נרמוס אותם ברגל גסה. יש להצמיח אותם לתוך עדינות הנפש, בתוך פרדס ההתהוות של פירות האמונה ואהבת ה'.
עלינו להיות קשובים לאמת, המופיעה מול עינינו תדיר. לא לדחותה מעלינו בשל מיני תירוצים שונים. לכאורה הדבר ברור הוא, אך לצערנו המציאות מוכיחה אחרת.

נכוון עצמנו להיות יותר קשובים, בהקשבה נדיבה, להתרחשויות שסביבנו, וכל פיסה של אמת להחשיב, לפרגן לה, לרצות לשלם עליה, ולהזין בה את נפשנו כמוצאי שלל רב.
לא מתוך הרצון שלנו ליהנות, אלא מתוך אהבתנו אותה, או מתוך התחייבותנו לאהוב אותה, רק משום שהיא האמת. וגם אם מרה היא, נשאר נאמנים לה. אז נוכל להיות היא, והיא להיות תשקיף שלנו.

באהבת אמת
הרב אדם סיני