ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד – להמשיך שלום

#ליקוטי #מוהרן #רבנו#קבלה
ות א עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַאֲוַות מָמוֹן מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה. וּשְׁבִירָתָהּ הִיא עַל יְדֵי צְדָקָה כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַאֲוַות מָמוֹן וּמְשַׁבְּרִין תַאֲוַות הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת. וְזוֹכֶה לַעֲשׂת מַשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְיֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בַּמֶּה שֶׁחֲנָנוֹ ה' וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר. וְנִצּוֹל מִן הַקְּלָלָה שֶׁל "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תּאכַל לֶחֶם" שֶׁהִיא מִתְקַיֶּמֶת בַּמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַות מָמוֹן, שֶׁהוּא יָגֵע תָּמִיד בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּטְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת וְאֵין לוֹ נַחַת רוּחַ מֵעָשְׁרוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מִזֶּה וְנֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטרֶת אות ב תַאֲוַות מָמוֹן הִיא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַבִּיטּוּל שֶׁל תַּאֲוָה זאת כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבִּיטּוּל תַאֲוַות מָמוֹן זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן אות ג עַל יְדֵי שִׁבּוּר תַאֲוַות מָמוֹן עַל יְדֵי צְדָקָה. מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וְנִצּוֹלִים מִכָּל הַצָּרוֹת וְנִקְרָא חָכָם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְחַדְּשָׁם וּלְהָבִיא תּוֹרָה לָעוֹלָם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה. גַּם עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אות ד עַל יְדֵי זֶה הֶחָכָם שֶׁלּוֹקֵחַ הַנְּפָשׁוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם "וַיּרֶד עז מִבְטֶחָה" שֶׁמּוֹלִיד עַל יְדֵי זֶה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל נִתַּקְּנוּ שְׁתֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת בְּחִינַת תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה אות ה כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לַחֲכַם הַדּוֹר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל הֶחָכָם לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה כְּפִי הָרָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָז כַּנַּ"ל אות ו גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר אות ז