שניאור זלמן מלאדי – האדמור הזקן
השבוע, ביום שני בערב וביום שלישי כ"ד בטבת, יחול יום ההילולא ה-210 של רבי שניאור זלמן מלאדי, המכונה 'אדמו"ר הזקן', 'בעל התניא' ו'בעל שולחן ערוך הרב' וכן 'רש"ז'.
1. רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, היה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש, ממלא מקומו של הבעל שם טוב. ספריו הנודעים: 'התניא' ו'שולחן ערוך הרב' מהווים אבני דרך יסודיים בחסידות.
2. כשנולד, ערך הבעל שם טוב הקדוש סעודה גדולה ואמר שנשמה חדשה ירדה לעולם שתאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות, ומשכך נקרא 'שני-אור'.
3. כאשר הגיע רבי שניאור זלמן אל מורו ורבו המגיד ממזריטש, אמר לו המגיד כי נשמתו היא 'חדשה', כלומר: נשמה שירידתה לעולם אינו לצורך תיקון חוזר בגלגול אלא בעלת מטרה כללית לצורך כוונה אלוקית והיא לא ירדה לעולם קודם לכן. עוד הוסיף המגיד והבהיר כי תפקידו בעולם הוא לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באופן של הבנה והשגה בדרך חב"ד.
4. רבי שניאור זלמן מלאדי חיבר את 'ספר התניא', שנקרא גם 'ליקוטי אמרים'. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה.
5. בספרו, מבהיר ר' שניאור זלמן כי מטרת הבריאה היא 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים', כלומר: להפוך את העולם התחתון לקדוש ולאלוקי. כתוצאה מכך נגזרת עבודת בני ישראל למטה, בקיום מצוות מעשיות דווקא, על מנת להכשיר את העולם וחפציו, ולא להסתפק בעבודת המוח והלב.
ספר 'התניא' תורגם ל-11 שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית, הונגרית וגיאורגית. הספר הופיע גם בכתב ברייל, ועד לשנת 2010 הודפסו מעל 6000 מהדורות.
חיזוק האמונה בלב האדם
6. אחת הסגולות המופלאות של הספר היא חיזוק האמונה בלב האדם. בקרב החסידים ידוע כי מי שסובל מספקות ומפקפוקים בענייני אמונה, סגולתו ללמוד בספר התניא. אין הכרח שיימצא תשובות שכליות לכל ספקותיו, אבל אמונתו תתחזק והפקפוקים ייעלמו. הספר מעורר את הנשמה האלוקית בקרב האדם ומלהיט את שלהבת האמונה.
7. בנוסף לספר התניא, חיבר ר' שניאור זלמן חיבור הלכתי רחב היקף, נקרא 'שולחן ערוך הרב'. למרבה הצער, רובו של כתב היד היחידי באותו זמן נשרף בעת אחת השריפות הגדולות, ועל כן כיום יש בידינו רק כרבע מהספר – רוב חלק אורח חיים וקטעים על יורה דעה וחושן משפט, אף על פי שבמקור הוא נכתב על כל 4 חלקי ה'שולחן ערוך'. הספר נחשב מקור הפסיקה העיקרי בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים, ומוכר גם בקהל הרחב כאחד מגדולי ספרי הפסיקה של תקופת האחרונים.
8. בעקבות הלשנה לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה הטורקית, אשר היו יריבי רוסיה, נאסר רבי שניאור זלמן. בהשתדלות החסידים, הוא שוחרר לאחר מספר שבועות, בי"ט בכסלו. תאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כחג הגאולה, כיוון שאז החל רבי שניאור זלמן להפיץ את אור תורתו.
9. מעבר להיות רבי שניאור זלמן מחבר תורני, ניחון בחוש מוזיקלי מפותח והלחין ניגונים. במסורת החב"דית השתמרו עשרה מניגונים אלו, אשר על פי המסורת בחסידות חב"ד, הם מהווים סגולה מיוחדת להתעוררות לתשובה. רבי שניאור זלמן נהג לומר כי 'הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש', וכן הסביר כי הניגון הוא חלק הכרחי בעבודת ה', המסייע לפתיחת הלב בתפילה ובקיום המצוות.
10. מתוך עשרת הניגונים שנשתמרו מ'בעל התניא', הניגון המקודש ביותר הוא ניגון ה"ארבע בבות" (ארבעה שערים). זוהי יצירה מוזיקלית בת ארבעה בתים, שתוכנה מקביל לארבעת העולמות העליונים הרוחניים המתוארים בכתבי הקבלה – 'אצילות', 'בריאה', 'יצירה' ו'עשייה'. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות במועדים הבאים בלבד: חודש אלול, ימי הסליחות, יום כיפור, שמחת תורה, היום האחרון של כל אחד משלוש הרגלים וי"ט כסלו. כמו כן נהוג לנגנו בזמני שמחות כהובלת חתן לחופה, בר מצווה, ברית מילה, וכן בעל הלווייה של צדיק.
