חשיבות לימוד הניגלה

האם ניתן להסיק מכל הדברים שנכתבו עד כה (ושיובאו בהמשך, אולי בצורה מחוצפת משהו, אך חלילה, ללא כוונה להכעיס, אלה להאיר ולעורר לדברי רבותינו הקדושים) שצריך להפסיק ללמוד גמרא והלכה? הס מלהזכיר! לא זו כוונתינו כלל וכלל, ומי שמבין כך מדברינו – ידע נכונה שעצת היצר היא, ולכן, מטרם נבוא ונבאר החשיבות העצומה שיש ללימוד פנימיות התורה, נרחיב ונבהיר מעל לכל צל של ספק את מעמדה הקבוע והבלתי משתנה של תורת הנגלה בחייו של כל יהודי ירא שמים, שהרי היא הבסיס וההתחלה לכל דיבורנו, ומי שאינו עוסק בלימוד זה, כל תורתו הפנימית הולכת לריק ולשוא (ראה פרק "השתלטות החילונים על הקבלה").
הרב אדם סיני המשיל זאת לאדם המכין סעודה מפוארת, עם כל מעדני העולם אותם הכינו מיטב אמני האוכל, אומנם, לא טרח להכין את מקום הסעודה כראוי, לא קיים אווירה מתאימה לסעודת מלכים זו, וכך יצא שישבו לאכול ומסביבם רצו עכברים ושרצים, שכן, הסביבה, הייתה עדיין מטונפת ומזוהמת. והמבין יבין.
וכדי לחזק הבנה זו, נביא מדבריו של ר' חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש, (ושימו לב לציטוט זה, כיוון שבהמשך נביא עוד ציטוטים מרח"ו, ובעטיים, חשיבותו של ציטוט זה) –
"והרי זה דומה לנשמה בלי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון, עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות." (ההקדמה על שער ההקדמות)
נוסיף ונאמר, שהמציאות כיום ברוב הישיבות היא כזו, שרוב היום ככולו מוקדש ללימוד הנגלה בלבד ואילו לימוד פנימיות התורה תופס מקום זניח ביותר, אם בכלל (ואם אינו מוקצה ואסור ר"ל) מסדר היום. דבר זה, משתנה מיום ליום, וימשיך להשתנות, בין אם ירצו ובין אם לא ירצו, שכן, התלמידים נוהים אחר לימוד עמוק, מיוחד ומרומם זה, המזכך הנפש.
ואנו מצהירים כאן, בקול וללא מורא, כן, זוהי מטרתנו (המבוטאת בין השאר בחוברת זו), להגביר המודעות והחשק ללימוד פנימיות התורה, דווקא בקרב אברכים, בני ישיבות, ואנשים שלימוד התורה עבורם הוא אמצעי יקר מפז, להתקרב לאביהם שבשמיים. אין הדבר אומר, שיש לשנות מסדר הלימוד, או דווקא להפחית מלימוד הנגלה, אלא, להתחזק ולהוסיף שעורים, אפילו שעור אחד בשבוע, המוקדש גם ללימוד הפנימיות (ראה פרק –איך בפועל ללמוד פנימיות התורה).